משפט מנהלי-חוקתי
משרדנו עוסק ומתמחה במשפט מנהלי חוקתי. במסגרת פעילותו של המשרד כאמור, מייעץ, מלווה, מסייע ומייצג המשרד, לקוחות הנמנים על מהמגזר השלישי (כגון: עמותות, חל"צ) או גופים אחרים (כגון: רשויות מקומיות, מועצות דתיות, גופים דו מהותיים) מול רשויות השלטון או המנהליות השונות (המרכזית, המקומית, גופים סטטוטוריים) בכול הקשור לזכויותיהן לפי דין או בנוגע להתנהלותן בכפוף להוראות הדין (כגון: קבלת תמיכה לפי מבחני תמיכה לפי 3א. לחוק, התקשרות הממשלה בכפוף לתקנה 3(30) לתקנות חובת מכרזים, הקצאת קרקעות לפי נוהל הקצאת קרקעות או מבנים שלא בתמורה או בתמורה סמלית, דיני העמותות, נוהל תמיכה ברשויות מקומיות ועוד).

במסגרת תקציב הממשלה, מוקצים כספי ממשלה לתחומי פעילות רבים ומגוונים. מעיון בתקציב הממשלה, ניתן לזהות קיומם של סעיפי תקציב רבים המיועדים לתמיכה במוסדות ציבור הפועלים בקשת רחבה של תחומים כגון: מוסדות ציבור הפועלים בתחום התרבות (מוזאונים, מכוני מחקר) או בתחום החינוך (מרכזים להעמקת החינוך היהודי) או בתחום הרווחה (סלי מזון לנזקקים) או בתחום התרבות התורנית (מפעלי תרבות יהודית, שעורי תורה, לימוד ופעולות) ועוד.
יצוין, כי עד לשנת 1992, נהגה הכנסת להעביר כספים ייחודים למוסדות ציבור באמצעות חוק התקציב השנתי, במסגרתו, נקבעה רשימה של מוסדות ציבור ש"זכו" לקבלת תקציב כפי המצוין בספר התקציב – מצב עניינים שמשך את תשומת הלב של הציבור ובית המשפט העליון.
עם התפתחותו של המשפט החוקתי ("זכויותיו" של יחיד או תאגיד בכפוף עקרון השוויון) וקידומו של המשפט המנהלי (סמכויות הרשות הציבורית), לאחר ביקורת ציבורית, וביקורת נוספת ונוזפת משהו, שהגיעה מכיוונו של בית המשפט העליון, חוקק סעיף 3א. לחוק יסודות התקציב, במסגרתו נקבע הסדר לחלוקת כספי תמיכות למוסדות ציבור.
יצוין, כי עקרונות דיני התמיכה (בין היתר, חלוקת כספים לפי מבחנים שוויוניים, עניינים סבירים ופומביים) שנקבעו לאור פסקי דין של ביהמ"ש העליון ועוגנו בהנחיות היועמ"ש, הוחלו אף על תמיכת הממשלה בגופים אחרים (מועצות דתיות, רשויות מקומיות וכד).
עוד יצוין, כי העקרונות או ההסדר שנקבע, חל על כל תמיכה המוענקת, הן זו הניתנת בכסף והן זו הניתנת בשווה כסף (חלוקת תקני שירות לאומי, הקצאת קרקעות ועוד).
ראוי לציין, כי דיני התמיכות חלים אף על רשויות מקומיות במסגרת הסדר שנקבע: נוהל תמיכה ברשויות מקומיות.
המשרד מייעץ מלווה ומייצג, מוסדות ציבור במסלול היערכות לקבלת התמיכה, במהלכה ואף לאחר קבלת התמיכה, זאת, במסגרת ביקורת עומק המתקיימות מטעם החשב הכללי לפי נוהל שר האוצר, או, בביקורת עומק מטעם רשם העמותות.
מוסדות הציבור הנתמכים בהתאם ובמסגרת למבחני תמיכה לפי 3א. לחוק יסודות התקציב, כפופים לביקורת עומק שאמורה להתקיים במוסד הציבור, אחת ל-3 שנים, זאת, בהתאם לנוהל שר האוצר. נציין, כי ביקורת העומק מטופלות באגף החשב הכללי שבמשרד האוצר אשר בוחר את מבקרי העומק, שהינם – על דרך כלל – משרדי רואי חשבון.
ביקורת העומק כולל בחינת עמידת מוסד הציבור בכפוף לכל דין בכלל, ולמבחני התמיכה ולהוראות נוהל שר האוצר בפרט.
מכאן חשיבות יתרה, קיימת לייעוץ, לווי וייצוג משפטי של מוסד הציבור, טרם קיומה של ביקורת העומק, במהלכה ואף לאחר הפקת הדוח הסופי שעובר לאגף החשב הכללי וממנו אל וועדת התמיכה במשרדי הממשלה הרלבנטיים.
עמותה הנרשמת לפי חוק העמותות, או, חברה לתועלת הציבור (חל"צ) הנרשמת לפי חוק החברות, כפופות כללי ניהול תקין של עמותות – עובדה המחייבת הבנה, ידע וניסיון רב, בהתנהלות של תאגידים אלה.
חוק העמותות בכלל וכללי ניהול תקין של עמותות בפרט, קובעים הסדרים, כללים והנחיות המתווים ומחייבים את העמותות במסגרת התנהלותן למימוש מטרותיהן כגון: תפקידי מוסדות העמותה, העברת פעילות בין עמותות, שינוי מטרות, העברת כספים, או, נכסים ללא תמורה, פירוק או מיזוג עמותות, תשלום לחברי וועד, פעילות עסקית, מתן הלוואות, או, קבלת הלוואות, העסקת קרובי משפחה, גוף דו מהותי ועוד.
המשרד מייעץ ומלווה תאגידים אלה, במסגרת התנהלותם השוטפת, ומייצג תאגידים אלה, במסגרת פניות רשם העמותות אל העמותה, או, במסגרת ביקורות עומק המתקיימת מטעמו בתאגידים אלה.